היא רצתה להימרח עליו כמו מערה מאוהבת - שני רופא

 

"היא רצתה להימרח עליו כמו נערה מאוהבת"

 


השנים אמנם עוד לא ממש ניכרות על פניה, אבל היא כבר מרגישה אותן בעצמותיה, בקצב, ברצון, בחשק. מחפשת הרבה יותר שקט.

 

הגבר שלה, כך נדמה לה, כבר שכח איך היה כשהיו בני שלושים, כשכל החיים לפניהם, בלי ילדים, משכנתא ולחצים. כשאפשר היה לקום בבוקר לחפוז ולהיפגש לעוד אחד בצהריים, בבית, במשרד שלה בקומה ה- 34, או בסופי השבוע כשנסעו לטייל ולחפש בכל פעם מיקום חדש לעשות בו אהבה, ברצף, עד שהשמש הפציעה.

 

היא זוכרת את מבטו הסקסי החודר, זה שגרם לה להרגיש נשית ונחשקת. זוכרת את התאווה שאינה יודעת שובע, את תשוקתו לסקס פרוע וחסר מעצורים.

 

והיא רוצה להרגיש שוב את המבט, את הרעב ההוא, את ההנאה שהיא יכולה להסב לגבר.

 

כבר מזמן שהיא לא נהנית במיטה מהריח הנעים של השמפו הגברי שלו, שנשאר כל הלילה. לפעמים קשה לה אפילו להודות בזה בפני בעצמה.

 

חברה סיפרה לה שהכירה בחור צעיר, סטודנט לפסיכולוגיה בקורס שהיא מרצה בו. תמיד יושב בשורה האחרונה באולם. משהו במבט שלו בה, כבש אותה. כבר עשרים שנה שהיא מרצה ומעולם לא הרגישה כך כלפי סטודנט. משהו בו, בגב הזקוף שלו, בכתפיים הרחבות והשיער השופע שלו, משך את תשומת הלב שלה כבר ביום הראשון. כשהצביע בפעם הראשונה, הסמיקה מהמחשבה שכל הכיתה רואה כמה היא שמחה לתת לו לדבר. מאז, סיפרה לה, היא לא מצליחה להפסיק לפנטז עליו: הוא מגיע אליה בסוף השיעור לשאול משהו, היא מתנדבת להסביר לו באופן אישי ומזמינה אותו אליה למשרד בקומה השנייה. כשהם נכנסים, היא כמעט ולא מצליחה להספיק לנעול את הדלת, לפני שתימרח עליו כמו נערה. הוא נעמד מאחוריה עם הריח הזה של השמפו והיא עוצמת את העיניים, נותנת לריח למלא אותה. היא מתמסרת אליו, מאפשרת לו להסיר ממנה את השמלה, ללטף אותה בחושניות מהכתפיים לעבר החזה והגב, לפתוח את החזייה במיומנות ולהניח לה לצנוח אל הרצפה. הוא מלטף את החזה שלה, מוביל אותה עצומת עיניים לעבר הספה במשרד, משכיב אותה עליה ברכות, מוריד את התחתונים בליטוף שנמשך לאורך הרגליים מטה. הוא מוריד ממנה את העקבים ומרפרף בעדינות שלא האמינה שקיימת על קצות האצבעות, שרק הגבירה את התשוקה שלה להרגיש אותו, את העוצמה של הגוף הגברי הצעיר שלו. כך המשיכה לספר על הפנטזיה שלה, מבלי לדעת כמה האישה שמולה היתה רוצה להגשים אותה בעצמה. במיוחד היתה רוצה את היכולת להעביר את אצבעותיה בשיער השופע של הגבר שלצידה במיטה, כמו פעם. כבר שנים שאינה יכולה. כבר שנים שלא נמשכת אליו ורק מתגעגעת.

 

"אולי גם את צריכה איזה בחור צעיר עם קוקו?" שאלה אותה החברה פתאום.

 

"את רוצה לומר לי שכל מה שסיפרת קרה באמת?" שאלה בתדהמה.

 

"עוד לא", ענתה לה חברתה, "אבל יש לי כוונה אמיתית למצוא את הבחור הצעיר שלי", הוסיפה.

 

"ולמה?" שאלה

"אני רעבה. את יודעת, גברים צעירים לא שבעים מהר. הם רוצים עוד ועוד ואוהבים את הניסיון שיש לנשים בוגרות. הם אוהבים לממש את הפנטזיה על הדמות הסמכותית, האימהית. זה שילוב של תשוקה עם ילדותיות, שילוב של תאווה ורוך. כדאי לך".

 

היא שקעה במחשבות למשמע הדברים, עד שלא הרגישה את הזמן החולף ואת המבט הבוחן שמביט בה, עד שסבלנותה של חברתה פקעה והעירה אותה מהרהוריה בקול:

 

אז מה את אומרת?

תגובות